לכל קינוח, רק שתדעו, יש מוניטין. כל קינוח, אילו יכול היה לדבר, היה מספר על עצמו ניסים ונפלאות... אני כל ראש השנה, אני כל יום שישי, אני בחתונה, אני שכבות, אני אפוי... אני ואני.
הקינוח הזה בטוח בעצמו. הוא כמו "החתיך של השכבה", זה שלא התאמץ מדי ויצא הכי מחוזר.
לעולם, כשהוא בשולחן, בפני עצמו או עם ידידיו המתוקים, הוא קורץ לאורח. יש לו גודל מקסים (אפשר תמיד להגניב אותו לפה בחטף), הוא אינו מתוק מדי, הוא שילוב אלגנטי של צבעים, מרקמים וטעמים, ומעל הכל, ואתם חייבים להאמין לי, לוקח יותר זמן לאכול אותו מאשר להכין אותו...
* נכתב ע"י רונה קובו שמהיום במקום שהתגובה שלה תככב אצלי בתגובות, היא תהיה הפתיח לכל הפוסטים שלי.
הקינוח הזה בטוח בעצמו. הוא כמו "החתיך של השכבה", זה שלא התאמץ מדי ויצא הכי מחוזר.
לעולם, כשהוא בשולחן, בפני עצמו או עם ידידיו המתוקים, הוא קורץ לאורח. יש לו גודל מקסים (אפשר תמיד להגניב אותו לפה בחטף), הוא אינו מתוק מדי, הוא שילוב אלגנטי של צבעים, מרקמים וטעמים, ומעל הכל, ואתם חייבים להאמין לי, לוקח יותר זמן לאכול אותו מאשר להכין אותו...
* נכתב ע"י רונה קובו שמהיום במקום שהתגובה שלה תככב אצלי בתגובות, היא תהיה הפתיח לכל הפוסטים שלי.
