זו היתה תגלית השנה של 2010. לפני שנתיים, בפעם הראשונה, בצהרי שבת אחת נינוחה, כשסיון היתה אמונה שוב על ארוחת הצהרים, זה קרה. "תראו מה יש בתנור" היא אמרה..."עגלה"... מישהו מלמל משהו, והיא חידדה, "לא עגל, עגלה".
אני חייבת להגיד שלא הרגשתי נח לרגע, (רק לרגע), והנה אני פותחת את זה: לא תמיד חייבים לדייק בסמנטיקה סיון! חשבתי אז, שהייתי מרגישה הרבה יותר טוב לאכול את העגל מאשר את העגלה... כמו את החזיר, כמו את העוף, כמו את הסטייק, כמו את הכבד, כמו את הכבש ואפילו כמו את הדג... ועכשיו, זה מזיז אותי בעצבנות, באי נוחות, שאני, נקבה (גם כן סוג של עגלונת) צריכה לאכול את אחותי, שתפסתי עליה "פור" ורק "ביש מזל" הכניס אותה לתנור והשאיר אותי בחוץ.
הריח שמתפשט בבית זה משהו שאני אפילו לא אתחיל לתאר לכם, אני רק ארמוז על ריח כזה שאתם יכולים לבטוח בו, ריח שממש "מסגיר" את המזון שתכף יבוא אצלינו ,ישמח אותנו וישכיח מאיתנו כל טיפת חמלה שהיתה בנו. ומכיוון שריח הוא זכרון, את הבשר "לא עגל, עגלה" הזה, לא תשכחו עד לנשימה האחרונה שלכם.
דרגת קושי: אפס. .. מדליית: זהב!
בתאבונצ'יק.
אני חייבת להגיד שלא הרגשתי נח לרגע, (רק לרגע), והנה אני פותחת את זה: לא תמיד חייבים לדייק בסמנטיקה סיון! חשבתי אז, שהייתי מרגישה הרבה יותר טוב לאכול את העגל מאשר את העגלה... כמו את החזיר, כמו את העוף, כמו את הסטייק, כמו את הכבד, כמו את הכבש ואפילו כמו את הדג... ועכשיו, זה מזיז אותי בעצבנות, באי נוחות, שאני, נקבה (גם כן סוג של עגלונת) צריכה לאכול את אחותי, שתפסתי עליה "פור" ורק "ביש מזל" הכניס אותה לתנור והשאיר אותי בחוץ.
הריח שמתפשט בבית זה משהו שאני אפילו לא אתחיל לתאר לכם, אני רק ארמוז על ריח כזה שאתם יכולים לבטוח בו, ריח שממש "מסגיר" את המזון שתכף יבוא אצלינו ,ישמח אותנו וישכיח מאיתנו כל טיפת חמלה שהיתה בנו. ומכיוון שריח הוא זכרון, את הבשר "לא עגל, עגלה" הזה, לא תשכחו עד לנשימה האחרונה שלכם.
דרגת קושי: אפס. .. מדליית: זהב!
בתאבונצ'יק.
