אני (רונה) שמחה שהמנה הזו הגיעה ל"מטבח של סיון". לטירמיסו הזה התוודיתי בפעם הראשונה אצל טלי בכבודה ובעצמה.
היה זה בוקר שבת, ישבנו אצל טלי כהרגלינו לארוחת בקר, קפה, אח"כ אלכוהול, תשבצים, פיצוחים, ושכבר היה נדמה לנו שזהו, הגיח ה"דבר הזה" לשולחן וכאילו אמר: "נראה אתכן עכשיו".
כפיות התחילו להתעופף מאחת לשניה, כולן התמקמו קרוב, ובדקות ספורות, באלוהים שבשמים...כלום!
עכשיו תראו חברים...אני, למשקל המופלא שלי לא הגעתי מהתנפלות על בר סלטים ולא משתיית עשב חיטה...אני נתקלתי בטירמיסו אחד או שניים בחיי, זה המוביל, חד משמעית.
אין פה שום סיבוך. תכינו מראש הכל, שתי "הקצפות" (בקטנה), ומה שנשאר זה להרכיב. אי אפשר להפסיק לאכול את זה...קליל קליל, כמו שרק האיטלקים (וטלי שלנו) יודעים!
בתאבון חברים שלי.
