23 באוגוסט 2012

סלט קיצי. רוקט, תאנים וחלומי.


תקשיבו חברים, אתם מכירים אותי, את משמניי ואת דעתי הנחרצת והלא בוגרת על ירקות בכלל... והמנה הזו, שמתחילה במילה "סלט" בפרט... אבל בכל זאת אני חייבת תיקון קטן, בכל מנה שיש משהו מטוגן אני זורמת, ובכל מאכל באשר הוא שיש רכז רימונים אני מתרגשת. הסלט הזה לוקח את הרוקט למקום שמח.  יש בו בסלט חמצמצות כזו מעקצצת (מהרכז רימון),קראנצ'יות של גרעיני רימון (מלא ברזל), תאנים מתקתקות (שעכשיו בעונה) וכמובן הגברת הראשונה "חלומי" שהיא מטוגנת וחמימה. נגמרו הימים של עגבניה ומלפפון והפרצוף המזוייף של "איזה טעים, איזה בריא", אנחנו מבינים יפה יפה שירקות בלי הפתעות הם דיכאון ומי שאומר אחרת כנראה שהדכאון מטשטש אותו והוא מדבר שטויות.
קדימה, קיץ לא קיץ, תכינו את הסלט המהמם הזה מיד כשהתאנים עוד איתנו.
סופ"ש מקסים חברים יקרים,
רונה

16 באוגוסט 2012

קרם קרמל

קרם קרמל, וטעם קרמל בכלל, זה משהו שממש מעיף אותי אחורה בזמן לימי הילדות. פעם מזמן, לפני שהגיחו לחיינו קרם ברולה, טירמיסו ,פנאקוטה וכל החבר'ה השמנמנים, היו לנו את הבוואריה והקרמל ואני אהבתי את שניהם אהבה גדולה.
לעשות קרמל זה תמיד מרגיש כמו הימור גדול מדי...יישרף, יהיה מר, כן יצליח לא יצליח... יצליח אני אומרת, בתנאי אחד קטן, שתשומת הלב תהיה בו. אין מה להכין קפה ולעשן סיגריה בזמן שהסוכר מתחמם, צריך לעצור רגע ולהיות איתו. עכשיו חברים, אחרי הדרשה על הקרמל, כל השאר הוא משחק קליל ונעים, בזמנכם החופשי. זהו קרם עם צבע מקסים ומירקם נימוח, וכשאני טעמתי ממנו עם אספרסו קטן ליד, בחיי שנהייתי שמחה. גרידת התפוז היא עליית מדרגה. אני אישית מאד אוהבת תפוז והניחוח שלו בקינוחים הופך אותם ליותר סקסיים, במיוחד השילוב המנצח של טעם הקרמל וניחוח התפוז. האמינו לי.
אפשר להכין את הקרם בכלי מרכזי ואפשר גם בשמונה כלים קטנים (של 4\3 כוס כל אחד) ואז לאפות רק חצי שעה.
אז מה אתם אומרים חברים טובים שלי??? אני אומרת מאד טעים! מאד מאד!
שיהיה שבוע טוב וטעים
באהבה גדולה
רונה


2 באוגוסט 2012

עוגיה. קצפת. פרי. קינוח.

שבת בבקר... התאספנו אצל סיון... "יהיו קישואים ממולאים בצהרים" אמרה... "דיאטטי" הוסיפה. התישבנו כמו ילדות ממושמעות וחיכינו, אחרי הכל מי לא צריך קצת דיאטה בימי הקיץ החמים? הכל נראה מבטיח. כמה פרכיות אורז עם אבוקדו, קצת סיגריות, קצת פטפטת, קצת קישואים... ואז זה קרה! "פולסים" קטנים של המג'ימיקס שהזיזו אותי באי נוחות. ידעתי! ידעתי שמג'ימיקס בידיים של המאסטרית יביא אחריו איזה שהוא בצק ו... צדקתי. דקות ספורות (ובחיי שאף אחת לא הרגישה שזה קורה), והעוגיה הזו היתה בחוץ. תיק תק  הונחו תאנים שטופלו קלות ומעליהם מעט קצפת רכה.
אין לי מה להוסיף לפעלול הזה שסיון עשתה... לזה קוראים מכה מתחת לחגורה... שכחנו שקיץ, שכחנו את הפרכיות הדיאטטיות, אבל נזכרנו כמה החיים יפים כש"המתוק" בא לבקר.
חברים שלי יקרים, תגידו אתם, נכון שרק מלהסתכל על זה אתם נהיים שמחים???
שבת שלום
באהבה, רונה