6 בספטמבר 2012

סלט קלמרי קריספי וספייסי




מי היה מאמין שכתיבת הבלוג תוציא מפי הלל ושבח על סוגי ומיני ירקות? אף אחד!
את הסלט הזה אכלתי בארוחת ערב אחת תמימה אצל סיון, ארוחה - אני מודה, שאחריה כבר לא הסתכלתי עליה (על סיון) באותה קלילות דעת, היא לחלוטין נראתה לי בן אדם טוב יותר... אלופה!
המנה הזו יכולה לפתוח כל ארוחה בכבוד גדול. הסלט, יש בו קלמרי קרנצ'י שזה בהחלט משמח כל עלה ירוק, והוא מתובל כך שכל בלוטת רוק אפשרית נפתחת ופותחת את התיאבון. זה בדיוק מה שמצפים ממנת פתיחה לעשות...  .בזיכרון שלי תמיד נצרבים חזק "גונג" הפתיחה ו"גונג" הסיום, חזק יותר מכל מה שבאמצע.
אני ממליצה לטפטף קצת לימון, רק אם מתחשק לכם, העיקר שלא תחשבו לדלג על המנה הזו.. אתם חייבים לטעום!
סופ"ש טוב חברים אהובים
רונה

צילום ועיבוד דיגיטלי של התמונות בפוסט זה באדיבות מרב הניג, עוד עבודות של מרב אפשר ושווה להיכנס לדף הפייסבוק שלה http://facebook.com/merav.henig  וגם דרך האינסטגרם meravhenig

30 באוגוסט 2012

אורז דביק בחלב קוקוס ומנגו


לרגע הזה פיללתי. שמישהו או משהו יפיח בי רוח ילדות שמחה. הקינוח הזה (בגירסה טיפה שונה) הוא הקינוח עליו גדלתי. אני מודה שגדלתי טיפה יותר מדי אבל באמת שזה לא באשמת המנה אלא באשמתה של סבתא רוזה (רונה... רוזה) זיכרונה לברכה. הגירסה הזו היא בהשראת תאילנד, שם , אם תירצו ואם לא, אין שמנים, אז להרגע. עכשיו תקשיבו, זו מנה באמת מדהימה, היא לא מתוקה היא רק מתקתקה (שזה הבדל גדול), היא מוגשת חמימה מה שהופך אותה לכזו שגוררת אחריה תשואות, נודף ממנה ריח קוקוס, דבש ווניל שאין לעמוד בפניו. היא מוגשת בצלוחית קטנה וחמודה, ואותי כמו את כל הבנות שאכלו אותה במסירות היא הקסימה... אני, כמו שרק אני מסוגלת, עד שלא ראיתי בעיניים שלי את קרקעית הסיר לא יכולתי להרגע, ואולי באמת אני באופן חריג, צריכה לאכול מסירים, אתם לא חייבים, אתם נורמלים.
ישנן גירסאות יותר מסובכות שהתפרסמו לאחרונה אבל אם תיצמדו לאמת שלי (וזה מה שתעשו כי אנחנו חברים), אתם תבחרו את המתכון המאד מאד מוצלח הזה.
בתאבון וסופ"ש טוב לכולנו,
רונה
צילום ועיבוד דיגיטלי של התמונות בפוסט זה באדיבות מרב הניג, עוד עבודות של מרב אפשר ושווה להיכנס לדף הפייסבוק שלה http://facebook.com/merav.henig  וגם דרך האינסטגרם meravhenig

23 באוגוסט 2012

סלט קיצי. רוקט, תאנים וחלומי.


תקשיבו חברים, אתם מכירים אותי, את משמניי ואת דעתי הנחרצת והלא בוגרת על ירקות בכלל... והמנה הזו, שמתחילה במילה "סלט" בפרט... אבל בכל זאת אני חייבת תיקון קטן, בכל מנה שיש משהו מטוגן אני זורמת, ובכל מאכל באשר הוא שיש רכז רימונים אני מתרגשת. הסלט הזה לוקח את הרוקט למקום שמח.  יש בו בסלט חמצמצות כזו מעקצצת (מהרכז רימון),קראנצ'יות של גרעיני רימון (מלא ברזל), תאנים מתקתקות (שעכשיו בעונה) וכמובן הגברת הראשונה "חלומי" שהיא מטוגנת וחמימה. נגמרו הימים של עגבניה ומלפפון והפרצוף המזוייף של "איזה טעים, איזה בריא", אנחנו מבינים יפה יפה שירקות בלי הפתעות הם דיכאון ומי שאומר אחרת כנראה שהדכאון מטשטש אותו והוא מדבר שטויות.
קדימה, קיץ לא קיץ, תכינו את הסלט המהמם הזה מיד כשהתאנים עוד איתנו.
סופ"ש מקסים חברים יקרים,
רונה