שבת בצהרי היום... אין מקום במדינת ישראל הקטנה בו המזון והחייך ייפגשו עם חיוך גדול כמו במשכנה של סיון.
הגעתי כהרגלי עם מקום בקיבה התובענית שלי שיודעת לאן פעמיי, ומקרקרת כל הדרך כעינבלים בכנסייה קתולית. נכנסתי בדלת ותוך דקות ספורות רול או שניים (או יותר) מאלו שאתם רואים בתמונה עבר לי בפה.
הטעם - דים סאם , ה"פיגורה" - אגרול (רק בלי בריכת שמן, אלא צרוב קלות במשיכת שמן דקיקה).
עד לרגעים אלו, הספקתי פעמיים לאכול את המנה הזו (לדרישתי כמובן) ואני בטוחה היום - יותר מאז, שזה טעים,עדין, קליל ונעים בדיוק כפי שעיניכם רואות.
ההכנה היא תראפית לחלוטין, נקייה, מענגת ומסיחה כל מחשבה טורדנית (אם ישנה כזו), ובסיומה טעם גן עדן.
אין חורף...יש רק שעון כזה, אז לסופ"ש חמים, הנה לכם מנה קלילה וטובת לבב.
היו שמחים חברים שלי
לא לשכוח לחייך
באהבה
רונה
