אינסוף פיצות רשומות אצלי ב"רזומה", זו ללא ספק הכי טעימה שטעמתי, פיצה שריגשה אותי וגרמה לי להרים גבה.
שתי אסכולות יש לפיצות, בצק דקיק וקריספי, ובצק עבה יותר. לא מרחיקה מהפה אף אחד מהם, אבל ללא ספק מעריצה את הבצק הדק, עם השמרים, זה שנכנס לתנור, ויוצא חיש מהר בהדרת כבוד כאילו אומר: "אני את שלי עשיתי, עכשיו תורכם".
האספרגוס הזה, צורת החיתוך שלו ומעט המרכיבים שליוו את המופע הזה, אחראים לתוצאה המאד גבוהה שהפיצה קיבלה.
קרדיט אני חייבת לתת לבלוגרית האהובה על סיון ועלי דב פרלמן (Smitten Kitchen), וקרדיט נוסף לסיון שלנו שזיהתה במבט חטוף מתכון כל כך שווה.
לא לפחד משמרים יבשים, תוך שעה מתחילת העבודה הפיצה בין השיניים שלכם.
לא לפחד מכלום
שבת עם ניחוחות
אהבה גדולה,
רונה