כרובית חרוכה במחבת מתכון של מיכל אנסקי

כרובית, על אף שאינה בקבוצת הפחמימות, היא אחת החולשות שלי. בילדות אימי נהגה להצמיד לה פחמימה וטיגנה אותה בפירורי לחם, אבל אני מודה שלמדתי לאהוב אותה עד לרמה של כרובית חיה בסלט ירקות... אני!
מיכל אנסקי, בסיפרה החדש והמאד מקסים, מציגה מתכון שהוא באמת בשורה,קל, שומר על הכרובית קראנצ'ית ובכל זאת משחים אותה כמו שכולנו אוהבים....אוכל שחום!
אני חושבת שדווקא במתכון הזה יש להקפיד לפרק את הכרובית לפרחים קטנים , כיוון שמעבר להגשה האסתטית, זו מנה שמכינים במחבת ב"נגלה" אחת, יותר טוב לכם, יותר טוב לכרובית.
המנה מאד מאד טעימה כפי שהיא, אם בא לכם לטבול במשהו, תפעילו את הדמיון ותכינו מה שמתחשק לכם ליד!
זהו מתכון אחד מיני רבים וטובים. אנחנו נטעם עוד הרבה מהם.
שתהיה שבת שלום חברים אהובים
היו שמחים....זה תמיד יותר עדיף.

באהבה
רונה

לכרובית החרוכה:
ראש כרובית או יותר, תלוי בגודל המחבת
מים
שמן זית
מלח גס

לעבודה:
1. חותכים את גזע הכרובית ומפרקים אותה לתפרוחות בגודל ביס.
2. מניחים את התפרוחות במחבת ומוסיפים מים כך שיגיעו עד למחצית גובה התפרוחות. מזליפים כף או שתיים של שמן זית.
3. מביאים לרתיחה מעל אש גבוהה ומניעים מדי פעם את המחבת. כשהמים נעלמים הכרובית מתחילה להיחרך ומקבלת טעם נפלא של מדורה (ריח כל כך נעים שבכוונה לא הפעלתי את הקולט אדים האימתני שברשותי). מניעים את המחבת שוב ושוב עד שהכרובית מזהיבה מכל הצדדים. בוזקים מלח גס.

 

 

לחצו כאן לגרסת הדפסה

הכניסו את כתובת האימייל שלכם כדי שלא תפספסו אף מתכון...