12 באפריל 2013

רשמים וחויות מהטיול בצפון כולל בונוס מתכון הסטרי לחציל.


ט י ו ל - המילה הזו כשלעצמה עושה לי פרפרים בבטן, וכשמצפינים בכלל נפתח לי הלב.
Heels & Wheels שב 18-19/4 מפגיש אותנו בבית קסטיאל לארוע שכולו נשים, עקבים וכל מה שבינהן ועד אז דאגו לנו לרכב שטח וליממה וחצי של עונג צרוף.





בבוקר התיצבנו בסוכנות מיצובישי, שם המתין לנו עמיתי החמוד ולצידו ג'יפ אווטלאנדר כסוף. זהו ג'יפ 2x4 מרווח מאד, בעל 7 מקומות ישיבה, העושה כל מה שאת רוצה.
זרקנו הפקלעות בבגאז' (יש שם פטנט נחמד שמסתיר את הכבודה) ודקה לפני שיצאנו מהעיר עצרנו לתידלוק בשוק האיכרים בדוכן של שרי הרינג לפתוח לנו את התאבון. מה לא?


שלוש גרגרניות אנחנו ועוד לפני שעלינו על כביש 6 הטרידה אותנו ארוחת הביניים וזו שתבוא אחריה...

למען גילוי נאות - מי שאינה חובבת אוכל, זה הרגע להפסיק לקרוא ולצאת להליכה נמרצת בפארק.

היעד הראשון - נצרת!! עיר שוקקת, נעימה, מסתורית וממזרטה, אפופת ריחות של קפה טחון עם הל ומיני פחמימות ריקות וטובות לנשמה.
מישהי, זו בטח היתה אני, מלמלה "בקלאווה בקלאווה" ועוד לפני ששתי האחרות הבינו מי ומה כבר ישבנו בממתקי "אל מוכתר" לצד קפה מעולה, כנאפה, בקלאוות למינהם וזללנו יפה יפה. מזג האויר היה לצדנו, מזג טוב נפל עלינו כך שטיול בסימטאות העיר ממש התבקש.


לפתע, כשהיה נדמה שהכל מאחורינו בתחום הקולינרי, מישהי, והפעם לא אני, קישקשה משהו על "דיאנה הקטנה"...
בחיי, תבינו, לא פשוט לאהוב ככה אוכל, זו באמת עבודה קשה. "נשב" אמרתי, "נשתה רגע תה ונחכה שיבוא לנו הרעב", ואז קול פנימי לחש לי שאילו הייתי ממתינה רוב חיי שיבוא הרעב, בוודאי לא הייתי משתייכת לליין של "עונות" ו"מתאים לי" אז למה להתחיל עם זה עכשיו? דווקא עכשיו???

התיישבנו, אכלנו, הבטנו אחת אל השנייה בסלחנות, קיפצנו לאוטו בדיוק  כשהחל טפטוף קל ועוד לפני שהבנו איפה הוישר, הוישרים החלו לפעול, לבד... ככה באוטומט (האוטו עושה כל מה שאת רוצה, כבר אמרנו). לינק למתכון שלנו לקבב בפיתה.

הנסיעה צפונה לכיוון מצפה הימים היתה חלקה ונעימה, האווטלאנדר זוללת את העליות לראש פינה בלי למצמץ. קצת מסאז'ים, קצת יין, קצת אוכל, פיפי ולישון.

מצפה הימים הוא מקום מקסים ורגוע, איך שלא נכנסים אליו, יוצאים ממנו טוב יותר. באחריות!

קמנו בבוקר, נשנשנו משהו (לא מגלה מה) ונפגשנו עם יואב, איש נחמד שאוהב את יציר כפיו ואחראי על מעל 20 סוגי גבינות שמייצרת המחלבה האורגנית שבאחריותו ומשרתת את מטבחי המלון. המשכנו לסיור ברחבי המשק האורגני. פרות חופשיות במרעה, עצי פרי (תותי יער מתוקים וענקיים שלא תטעמו אצל שום ירקן מפונפן מהעיר), ערוגות של ירקות, גדיים וטליים עליזים ומתוקים שקיפצו לעברנו, בקיצור - חיים שם טוב יותר, חד משמעי!


הדרך חזרה לא היתה כמובן "דוך" הביתה. הוגנבה שמועה לאוזנינו על איש מתוק מכפר רמה, שלא מחכה שספק הירקות יגיע אליו, אלא יוצא החוצה ומלקט עשבים שונים בהם הוא מטפל באהבה גדולה ומגיש אותם לשולחן עם חיוך שלא תקבלו בשום מסעדה. מסעדת שראביכ.
התנהלה שיחה לבבית, נתנו לו יד חופשית להגיש לנו מה שבא לו (בתוך תוכינו אנחנו קלילות), נפרדנו לשלום ונסענו לעכו. למה? למה לא???
עכשיו אנחנו מוכנות לחזור לעמיתי ממיצובישי.
החזרנו הרכב, החלפנו חויות, היה קשה להיפרד מהאוטו המתוק, אבל לכל חגיגה יש סוף (כבר בגן מלמדים אותנו את השטות הזו).
לסיכום:
היה כייף גדול,
חובה לקחת הפוגות בחיים,
תודה רבה לכל הנוגעים בדבר

רונה.

מתכון קצר, קולע וטבעוני לחצילים של מסעדת שראביכ מכפר רמה:
חציל פרוס ומטוגן
3 שיני שום כתושות
מלח
3 כפות טחינה גולמית
3  כפיות רכז רימונים
נענע קצוצה

לעבודה:
מסדרים על צלחת שטוחה את פרוסות החציל, מפזרים את השום והמלח מעל. מוזגים מהטחינה על החצילים, מטפטפים את רכז הרימון מעל ומפזרים את עלי הנענע הקצוצים. מאד טעים להגיש חמים.


לינק לפרטים על הארוע הקרוב של  Heels & Wheels

Print Friendly and PDFלחצו כאן לגרסת הדפסה

הכניסו את כתובת האימייל שלכם כדי שלא תפספסו אף מתכון...


2 comments:

  1. עונג צרוף של קריאה וצילומים מרהיבים; שאפו! הרגשתי שאני נוסעת יחד אתכן מתענגת על המראות, הריחות, הטעמים, הצבעים, הירוק של הגליל באביב; אכו אנו זקוקות לעצירות שכאלה כו יירבו אז תודה על שלקחת אותנו ל"מסע" קטן

    השבמחק
  2. איזה כיףףףףף...נותרתי עם חיוך וריר :)

    השבמחק