את הסלט הזה אכלתי בארוחת ערב אחת תמימה אצל סיון, ארוחה - אני מודה, שאחריה כבר לא הסתכלתי עליה (על סיון) באותה קלילות דעת, היא לחלוטין נראתה לי בן אדם טוב יותר... אלופה!
המנה הזו יכולה לפתוח כל ארוחה בכבוד גדול. הסלט, יש בו קלמרי קרנצ'י שזה בהחלט משמח כל עלה ירוק, והוא מתובל כך שכל בלוטת רוק אפשרית נפתחת ופותחת את התיאבון. זה בדיוק מה שמצפים ממנת פתיחה לעשות... .בזיכרון שלי תמיד נצרבים חזק "גונג" הפתיחה ו"גונג" הסיום, חזק יותר מכל מה שבאמצע.
אני ממליצה לטפטף קצת לימון, רק אם מתחשק לכם, העיקר שלא תחשבו לדלג על המנה הזו.. אתם חייבים לטעום!
סופ"ש טוב חברים אהובים
רונה
צילום ועיבוד דיגיטלי של התמונות בפוסט זה באדיבות מרב הניג, עוד עבודות של מרב אפשר ושווה להיכנס לדף הפייסבוק שלה http://facebook.com/merav.henig וגם דרך האינסטגרם meravhenig
לסלט:
6 כוסות, תערובת של העלים הירוקים המועדפים עליכם, אני השתמשתי בחסה ערבית ובאורוגולה, חתוכים דק. את החסה הערבית קודם פרסתי לאורך ואחכ חתכתי לרוחב.
5 בצלים ירוקים פרוסים דק
1 שקית של ראשי קלמרי קפואים (ניתן להשיג בכל המעדניות) מופשרים ומיובשים במגבת נייר.
1/3 כוס קמח רגיל
שמן צמחי כמו קנולה לטיגון עמוק
1 כף גדושה והריונית של מיונז, אני השתמשתי בדלת שומן
1 כף או לפי הטעם של רוטב אסיאתי חריף וחלק, נקרא סיראצ'ה. בכל המעדניות.
מלח
לעבודה:
1. מערבבים בקערה את הקלמרי והקמח, מנסים להפריד כמה שאפשר בין הראשים שדבוקים אחד לשני.
2. בסיר לטיגון עמוק (במקרה זה בגלל שמדובר בראשים קטנים אין צורך שהסיר יהיה ככ עמוק). מוזגים את השמן, מטפטפים טיפת מים לשמן הקר ומדליקים להבה גדולה. כשהמים מפסיקים להתפצפץ אפשר להוסיף את ראשי הקלמרי (זה אומר שהשמן בחום המדויק לטיגון עמוק), להפריד אותם קצת בעזרת מלקחיים, לא לצופף יותר מדי, אפשר לטגן בכמה פעמים. כשהקלמרי זהובים, מעבירים לצלחת ועליה נייר סופג.
3. מערבבים את המיונז והרוטב החריף בקערה קטנה.
4. מערבבים את החסות והבצל ירוק עם הרוטב (הכי כייף וקל בעזרת הידיים). ממליחים לפי הטעם.
5. מעבירים את החסות לצלחת הגשה יפה ומפזרים מעל החסות את הקלמרי. תערבבו לפני ההגשה או להניח לכל סועד בצלחת חסות ומעל קלמרי פריך. אפ טו יו. בתאבון!
לחצו כאן לגרסת הדפסה
נראה מושלם... שבת שלום
השבמחקתגובה זו הוסרה על ידי המחבר.
השבמחקביקורת בונה: המתכון נשמע מנצח כרגיל, והיה מאוד כיף לקרוא, אבל דווקא העיבוד ה-"אומנותי" לתמונות מפספס לדעתי את הפואנטה. זאת, כי למרות שהתמונות יפות לא הצלחתי להבין בדיוק לרמת הפרטים הקטנים מה אני רואה, מה שכמובן מפחית מהיכולת שלי לדעת אם יצא לי "אותו הדבר" בכל שלב.
השבמחקרוב תודות ושבת שלום.
תודה אדי, מסכימה.
מחק